גמרא
פירוש
כְּשִׁיקְרָא לָא חָיְישִׁינַן.
אהָהוּא גַּבְרָא דְּאַפְקֵיד שַׁב מַרְגָּנְיָתָא דְּצַיְירִי בִּסְדִינָא בֵּי רַבִּי מְיָאשָׁא בַּר בְּרֵיהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
{רי״ף כתובות מ״ד.}
{בבלי כתובות פה ע״ב1} ההוא גברא דאפקיד שבע2 מרגניאתא כד ציירן3 בסדיניה בי ר׳ מיאשה בר בריה דר׳ יהושע בן לוי שכיב ר׳ מיאשה ולא פקיד אתא לקמיה דר׳ אמי אמר ליה חדא דידענא ביה בר׳ מיאשה דלא אמיד ועוד הא קא4 יהיב סימנא ולא אמרן אלא באיניש דלא רגיל דעייל ונפיק לביתיה5 אבל רגיל דעייל ונפיק לא אימור איניש6 אחרינא אפקיד7 ומיחזא חזא. [וההוא]8 גברא נמי דאפקיד כסא דכספא בי חסא שכיב חסא ולא פקיד ואתו9 לקמיה דרב נחמן ודן10 להו כי האי דינא דר׳ אמי ותו ההוא גברא דאפקיד [מטכסא]11 בי רב דימי אחוה דרב ספרא ושכיב12 רב דימי ולא פקיד ואתו13 לקמיה דר׳ אבא ודן להו הכי14 כר׳ אמי וכרב15 נחמן16 למימרא17 דהלכה רווחת היא ולית בה פלוגתא .
ההוא דאמר להו18 נכסי לטוביה שכיב אתא טוביה אמר ר׳ יוחנן הרי בא טוביה אמר לטוביה ואתא רב טוביה לטוביה אמר לרב טוביה19 לא אמר ואי אינש דגיס ביה הוא הא גיס ביה אתו שני טוביים20.
שכן ותלמיד חכמ׳ תלמיד חכמ׳21 קודם קרוב ותלמיד חכ׳ תלמיד חכ׳22 קודם. איבעיא להו שכן וקרוב מאי תא שמע23{משלי כז:י} טוב שכן קרוב מאח רחוק. שניהם שכנים שניהם קרובים שניהם תלמידי חכמים שודא דדיאני24.
אמר ליה רבא לבריה דרב חייא בר אבין בר אריא תא25 אימא26 לך מילתא מעליתא דהוה אמר אבוך27דאימך משמיה דשמואל [הא דאמר שמואל]28 המוכר שטר חוב לחברו וחזר ומחלו מחול ואפילו יורש מוחל מודה שמואל במכנסת שטר חוב לבעלה וחזרה ומחלתו שאינו מחול מפני שידו
{רי״ף כתובות מ״ד:}
כידה. ובפרק מי שמת אמרינן{בבלי בבא בתרא קמז ע״ב29} ומודה שמואל שאם נתנו במתנת שכיב מרע שאינו יכול למחול.
וחזינן30 למקצת רבואתא {פי׳ ר״ח31} דאמרינן32 הינו טעמא דמוכר שטר חוב לחבירו דיכיל33 למוחלו בין הוא בין יורש משום דיכיל34 למימר עיינת35 בחושבאני ולא פש לי גביה ולא מידי אי נמי איסתפקא לי מילתא אי פריע אי לא פריע ומספיקא לא מגבינן שטרא הולכך שכיב מרע דלא36 מצי למימר הכי משום דסתמיה דשכיב מרע מידק דייק והדר יהיב37 אינו יכול למחול.
ואנן מיסתברא לן דהאי טעמא ליתיה דטעמא38 פריכא הוא דאי איתיה39 להאי טעמא אפילו המכנסת שטר חוב לבעלה הוה יכלה40 למחול ומדלא יכלה למחול שמעינן דליתיה41 להאי טעמא ועוד שכיב מרע גופיה אמאי אינו יכול למחול הא קיימא לן בשכיב מרע דכל שאילו [עמד]42 חוזר חוזר43 במתנתו ואף על גב דסתאמיה מידק דייק [והדר יהיב]44 אלא ודאי האי טעמ׳ טעמא45 פריכא הוא וליתיה46 דשכיב מרע גופיה יכול למחול והאי47 דאמרינן ומודה48 שמואל שאם נתנו במתנת שכיב מרע שאינו יכול למחול לאו אשכיב מרע גופיה קימינן אלא איורש קימינן ומאי49 טעמ׳ דאין50 יורש יכול למחול משום דמתנת שכיב מרע עשאוה כמתנה51 דאוריתא דמטיא לידא52 דמקבל והינו דאמרינן דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דאמו ומשום הכי לא יכיל יורש למחול דלית ליה מאי דמחיל ובהדיא אמרינן בפרק מי שמת {בבלי בבא בתרא קמז ע״ב} דטעמא דמילתא53 כדכתבינן דאמרינן התם אמר 54 רבא אמר רב נחמן מתנת שכיב מרע מדרבנן בעלמא55 היא גזרה שמא תטרף56 דעתו עליו ואקשינן ומי אמר רב נחמן הכי והאמר רבא אמר57 רב נחמן אף על גב דאמר שמואל המוכר שטר חוב לחברו וחזר ומחלו מחול ואפילו58 יורש מוחל59 [מודה]60 שמואל שאם נתנו במתנת שכיב מרע שאינו יכול למחול אי אמרת בשלמא דאוריתא משום הכי אינו יכול למחול אלא אי אמרת דרבנן אמאי אינו יכול למחול ופריק אינה של תורה ועשאוה כשל תורה דמטיא לידא61 דמקבל ושמעת מינה דמשום שעשאוה62 כשל תורה הוא דאינו יכול למחול ואיורש קימינן ולאו63 אשכיב מרע גופיה כדקא פשטינן64 ועוד אי הא דאמר שמואל וחזר65 ומחלו מחול משום דיכיל למימר עיינית בחושבניי66 ולא פש לי מידי גביה הוא הכי הוה67 איבעיא ליה למימר המוכר שטר חוב לחברו וחזר ואמר לא פש לי גביה ולא מידי68 מהימן ולא הוה אמר וחזר ומחלו מחול [ומדאמר69 וחזר ומחלו מחול]70 שמעינן71 דאפילו אמר אית לי גביה אלא הרי הוא מחול לו מחול וטעמא דמכנסת72 שטר חוב לבעלה73 דאינה יכולה למחול הא קא פריש לה74 בהדיא מפני שידו כידה דכי היכי דאיהו לא מצי מחיל משום דילה הם הכי נמי איהי לא מציא מחלה משום דיליה דכדיליה דאמי דאין קנין לאשה בלא בעלה
{בבלי כתובות פה ע״ב-פו ע״א} קריבתיה דרב נחמן זבינתה75 לכתובתה בטובת הנאה איגרש ושכיב76 אתו77 יורשים קא78 תבעי לברתה אמר רב נחמן ליכא דליסבה עצה תיזיל79 ותחיל80 לכתובתה דאימה81 לגבי אבוה ותיהדר תירתה82 מיניה
{רי״ף כתובות מ״ה.}
שמעה ברתה8384 אזלה אחילתה85 אמר רב נחמן עשינו עצמנו כעורכי הדיינין מעיקרא מאי סבר ולבסוף מאי סבר מעיקרא סבר{ישעיהו נח:ז} ומבשרך86 לא87 תתעלם ולבסוף סבר אדם חשוב שאני. ומיהא נמי שמעינן דליתיה88 לההוא89 טעמא דאמר90 עיינת91 בחושבניי92 ולא93 פש לי גביה ולא94 מידי דאי מהאי טעמא אמרינן וחזר95 ומחלו מחול ואפילו יורש מוחל לא הוה איפשר ליה לרב נחמן דליסבה עצה בכי הא מילתא [דהויא לה]96 (מגמר97) טענתא98 דשיקרא וחס ליה לרב נחמן לאגמורי טענאתא99 דשיקרא לאינשי
{רי״ף בבא מציעא כ״ה:}
{בבלי כתובות פה ע״ב100} גרסינן בכתובות בפרק101 הכותב לאשתו ההוא דאפקיד כסא [דכספא]102 בי חסא שכיב חסא ולא פקיד אתו103 לקמיה דרב נחמן אמר ידענא ביה בחסא דלא אמיד ועוד הא קא יהיב סימנא ולא אמרן אלא דלא רגיל דעייל ונפיק לגביה אבל רגיל דעייל ונפיק לגביה104 אמרינן האי105 איניש אחרינא אפקיד גביה והאי מיחזא חזא וכיון דמת106 אתי וקא תבע. ועוד ההוא דאפקיד שבע מרגניתא כי צירי בסדינא בי ר׳ מיאשא כו׳ ועוד ההוא דאפקיד מטכסא בי ר׳ אמי כו׳. וכולהו פסקו דינא כרב נחמן ושמעינן מיניהו107 דאי אפקיד איניש108 גבי חבריה מידי109 ואית ליה שהדי דהאי מידי בעיניה אפקדיה גביה שקיל ליה ואפילו מיתמי ולית להו ליתמי למיטען דילמא בתר הכי זבניה אבונן מינך והם110 הכי נמי דכי איתיה בחיי לא111 יכיל למיטען דהדרית זבינתיה מינך112. ומסתייעא נמי מיהא דגרסינן בפרק חזקת הבתים 113 {בבלי בבא בתרא מו ע״א114} מותיב רב נחמן בר יצחק אומן אין לו חזקה הא אחר יש לו חזקה היכי דמי אי דאיכא עדים אחר אמאי יש לו חזקה אלא לאו דליכא עדים מדמקשינן [ומפרקינן]115 בדליכא עדים מיכלל דאי איכא עדים אין לו חזקה וכן מסקנא:
{רי״ף בבא בתרא ס״ו:}
{בבלי כתובות פה ע״ב} גרסינן בפרק הכותב ההוא דאמר להו נכסיי לטוביא שכיב אתא טוביה אמר ר׳ יוחנן הרי בא טוביא אמר לטוביא ואתא רב טוביה לטוביא אמר לרב טוביא לא אמר ואי איניש דגיס ביה הא גיס ביה אתו שני טוביים שכן ותלמיד חכם תלמיד חכם קודם קרוב ותלמיד חכם תלמיד חכם קודם. איבעיא להו שכן וקרוב מאי תא שמע {משלי כז:י} טוב שכן קרוב מאח רחוק שניהן שכנין שניהן קרובין שניהן תלמידי [חכמים]116 שודא דדיני:מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
ההוא דאמר להו18 נכסי לטוביה שכיב אתא טוביה אמר ר׳ יוחנן הרי בא טוביה אמר לטוביה ואתא רב טוביה לטוביה אמר לרב טוביה19 לא אמר ואי אינש דגיס ביה הוא הא גיס ביה אתו שני טוביים20.
שכן ותלמיד חכמ׳ תלמיד חכמ׳21 קודם קרוב ותלמיד חכ׳ תלמיד חכ׳22 קודם. איבעיא להו שכן וקרוב מאי תא שמע23
אמר ליה רבא לבריה דרב חייא בר אבין בר אריא תא25 אימא26 לך מילתא מעליתא דהוה אמר אבוך27
{רי״ף כתובות מ״ד:}
כידה. ובפרק מי שמת אמרינן
{רי״ף כתובות מ״ה.}
שמעה ברתה8384 אזלה אחילתה85 אמר רב נחמן עשינו עצמנו כעורכי הדיינין מעיקרא מאי סבר ולבסוף מאי סבר מעיקרא סבר
{רי״ף בבא מציעא כ״ה:}
{רי״ף בבא בתרא ס״ו:}
הערות
1 מובא גם ברי״ף בבא מציעא סוף פרק ג (דף כה ע״ב). ושם הרחיב במאמר להלכה.
2 שבע: כ״י נ : ״שב״.
3 כד ציירן: כ״י נ : ״כי ציירן״. גטו : ״כי צירן״. דפוסים: דציירין .
4 קא: חסר בדפוסים.
5 לביתיה: וכן גטו . כ״י נ : ״בביתיה״. חסר ב-גט , דפוסים, כפי שחסר בר״ח.
6 לא אימור איניש: כ״י נ : ״בביתיה אימר״.
7 אפקיד: כ״י נ : ״אפקיד בהדיה״.
8 וההוא: גט , גטו , כ״י נ , דפוסים. כ״י בהמ״ל 695 : ״ההוא״.
9 ואתו: וכן גט . גטו , כ״י נ : ״אתו״.
10 ודן: דפוסים: דן .
11 מלוכסא: גט , גטו , דפוסים. וכצ״ל בכ״י בהמ״ל 695 (שם משובש). כ״י נ : ״מטסכא״.
12 ושכיב: דפוסים: שכיב .
13 ואתו: גטו , דפוסים: ״אתו״.
14 הכי: חסר בדפוסים.
15 וכרב: דפוסים: ורב .
16 נחמן: חסר בכ״י נ .
17 למימרא: דפוסים: למימר .
18 להו: חסר בדפוסים.
19 לרב טוביה: כ״י נ : ״רב טוביה״.
20 טוביים: דפוס קושטא : טובים . דפוסים : טוביה , וכן בר״ח.
21 חכמ׳, חכמ׳: וכן גט . גטו , כ״י נ , דפוסים: ״חכם, חכם״.
22 חכ׳, חכ׳: גט : ״חכמ׳, חכמ׳ ״. גטו , כ״י נ , דפוסים: ״חכם, חכם״.
23 תא שמע: כ״י נ : ״תשמ׳ ״.
24 דדיאני: גט , גטו , כ״י נ , דפוסים: ״דדייני״, וכן בכל ההמשך שם.
25 בר אריא תא: וכן גט . כ״י נ : ״בר אריאתא״. גטו : ״בר איריא תא״. דפוסים : בר אוריין תא . דפוס קושטא רק: תא .
26 אימא: כ״י נ : ״ואימא״.
27 אבוך: וכן גט , גטו , כ״י נ . דפוסים: אבוה .
28 הא דאמר שמואל: גט , כ״י נ , דפוסים. גטו : ״דאמ׳ שמואל״. חסר בכ״י בהמ״ל 695 .
29 וברי״ף בבא בתרא פרק ט (דף סט ע״א).
30 וחזינן: דפוסים: וחזינא .
31 מובא בליקוטי ר״ח שבאוצה״ג כאן, עמ׳ 66 (מקטע גניזה BL Or. 5558H דף 50ב). במרדכי רמז ריח צוין שמקור דברי רבינו ר׳ צמח גאון.
32 דאמרינן: גט , דפוסים: ״דאמרי״.
33 דיכיל: וכן גט . גטו , כ״י נ , דפוסים: ״דיכול״.
34 דיכיל: וכן גט , גטו , כ״י נ . דפוסים: דיכול .
35 עיינת: וכן גט , גטו . כ״י נ , דפוסים: ״עיינית״.
36 דלא: כ״י נ : ״לא״.
37 והדר יהיב: דפוסים: ויהיב .
38 ליתיה דטעמא: וכן גטו , דפוסים. כ״י נ : ״טעמא״. חסר ב-גט .
39 איתיה: דפוסים: איתא .
40 הוה יכלה: דפוסים: הוי יכולה .
41 דליתיה: גט : ״דליתה״. כ״י נ : ״דליתא״.
42 עמד: גט , גטו , כ״י נ , דפוסים. כ״י בהמ״ל 695 : ״עומד״.
43 חוזר: חסר בכ״י נ .
44 והדר יהיב: גטו , כ״י נ , דפוסים. כ״י בהמ״ל 695 : ״ויהיב״.
45 טעמא: חסר בדפוסים.
46 וליתיה: וכן גטו . חסר בכ״י נ , דפוסים.
47 והאי: דפוסים: והא .
48 ומודה: כ״י נ , דפוסים: ״מודה״.
49 ומאי: דפוסים: ומהאי .
50 דאין: דפוסים: אין .
51 כמתנה: דפוסים: כמתנת .
52 לידא: וכן גטו . כ״י נ : ״לה לידי״. דפוסים: ליה לידיה .
53 דמילתא: וכן כ״י נ . דפוסים: דהאי מילתא . חסר ב-גטו .
54 אמר : כ״י נ , דפוסים. חסר בכ״י בהמ״ל 695 , גטו .
55 מדרבנן בעלמא: כ״י נ : ״דעלמא״.
56 תטרף: דפוסים: תטרוף .
57 רבא אמר: חסר בדפוסים.
58 ואפילו: דפוסים: אפילו .
59 מוחל: כ״י נ : ״מחול״. ראה נוסחאות במקביל רי״ף בבא בתרא פרק ט (דף סט ע״א). ושם רבינו פירש בקיצור והפנה למאמר זה.
60 מודה: גטו , כ״י נ , דפוסים. כ״י בהמ״ל 695 : ״ומודה״.
61 לידא: דפוסים: לידיה .
62 שעשאוה: וכן גטו . כ״י נ , דפוסים: ״דעשאוה״.
63 ולאו: דפוסים: ולא .
64 כדקא פשטינן: דפוסים: כדפשטינן .
65 וחזר: דפוסים: חזר .
66 בחושבניי: דפוסים: בחושבנא .
67 הוא הכי הוה- וכן: גטו . כ״י נ : ״הוא הכין הוה״. דפוסים: הכי .
68 גביה ולא מידי: דפוסים: מידי גביה .
69 ומדאמר: כ״י נ : ״ומדקאמר״.
70 ומדאמר...מחול: גטו , כ״י נ , דפוסים. חסר בכ״י בהמ״ל 695 .
71 שמעינן: דפוסים: שמע מינה .
72 דמכנסת: דפוסים: דהמכנסת .
73 לבעלה: חסר בדפוסים.
74 לה: גטו , כ״י נ : ״ליה״.
75 זבינתה: כ״י נ : ״זבינתיה״.
76 איגרש ושכיב: וכן גטו לפני הגהה, דפוס קושטא . כ״י נ : ״איגרשה ושכיבא״, וכן גטו אחר הגהה. דפוסים : אגרישה ושכיבה . ראה ר״ח: ״איגרשה ושכיב״.
77 אתו: גטו , כ״י נ , וכן כ״י בהמ״ל 695 אחרי הגהה. דפוסים, כ״י בהמ״ל 695 לפני הגהה: ״ואתו״.
78 קא: כ״י נ : ״וקא״.
79 תיזיל: כ״י נ , דפוסים: ״דתיזיל״. גטו אחר הגהה: ״ותיזיל״.
80 ותחיל: דפוסים: ותיחיל .
81 לכתובתה דאימה: וכן גטו . כ״י נ : ״לכתובתה דאמה״. דפוסים: לכתובת אמה .
82 תירתה: כ״י נ , דפוסים: ״ותירתה״.
83 ברתה: חסר בדפוסים.
84 שמעה ברתה: כ״י נ : ״בשבועה״.
85 אחילתה: וכן כ״י נ . דפוסים: ואחילתה .
86 ומבשרך: דפוסים: מבשרך .
87 לא: כ״י נ : ״אל״.
88 דליתיה: כ״י נ : ״דליתה״.
89 לההוא: וכן גטו . כ״י נ : ״לההיא״. דפוסים: להאי .
90 דאמר: כ״י נ : ״דאמרי׳ ״.
91 עיינת: גטו : ״עיינתי״. כ״י נ , דפוסים: ״עיינית״.
92 בחושבניי: גטו : ״בחושבני״.
93 ולא: דפוסים : לא .
94 גביה ולא: חסר בדפוסים.
95 וחזר: דפוסים: חזר .
96 דהויא לה: גטו , כ״י נ , דפוסים. כ״י בהמ״ל 695 : ״דהוה ליה״.
97 מגמר: חסר ב-גטו , כ״י נ , דפוסים.
98 טענתא: וכן כ״י נ . דפוס קושטא : טעותא .
99 טענאתא: דפוסים: טענותא .
100 וברי״ף כתובות פרק ט (דף מד ע״א).
101 בפרק: גיד , גטו : ״פרק״.
102 דכספא: גיד , דפוסים, וכן ברי״ף כתובות שם. חסר בכ״י סוטרו , כ״י נ .
103 אתו: דפוסים : אתא ההוא גברא ויהיב סימנין אתא .
104 לגביה, לגביה: גיד , כ״י נ , דפוסים: ״לביתיה...לביתיה״. חסר בר״ח בכתובות שם, וחסר בה״ג (כ״י פריס).
105 האי: דפוסים : האי כסא .
106 וכיון דמת: גיד : ״כיון דמית״.
107 מיניהו: דפוסים: מיניה .
108 דאי אפקיד איניש: גיד : ״דמאן דמפקיד״.
109 מידי: חסר ב-גיד .
110 והם: וכן גיד , דפוס קושטא . דפוסים : ואין .
111 בחיי לא: וכן גיד , דפוס קושטא . דפוסים : חיים ולא .
112 והם הכי נמי דכי איתיה בחיי לא יכיל למיטען דהדרית זבינתיה מינך: חסר בכ״י נ (שמא מחמת הדומות).
113 הבתים : כך בדפוסים .
114 מובא גם ברי״ף במקומו, בבא בתרא פרק ג (דף כה ע״א), וכן ברי״ף לקמן בבא מציעא פרק ט (דף ע ע״ב).
115 מדמקשינן ומפרקינן: כ״י נ , דפוסים. כ״י סוטרו : ״מדמקשינן מפרקינן״. גיד רק: ״ומדמפרקינן״.
116 חכמים: כ״י נ , גינזבורג, דפוסים. כ״י סוטרו : ״חכם״.
הערות
Gemara
Peirush